<h1>ספר ל"ו שערים לרבינו אליעזר מגרמיזא בעל הרוקח — שער י"ח</h1>
<h2>דף מז.</h2>
ריאה שהעינוניתא עומדת לצד שמאל שאין זה מקומה נ"ל הקטן דמותרת הואיל וקיימה מקמה, מעשה היה בריאה שהביאו לפני אבא מרי הר' יב"ק בר' משה שהעינוניתא היה לצד שמאל ולא היה לצד ימין והתירה אבא מרי ואמר נראה לי אין טעם היתר משום דחיוי ברייתא הכי אית להו א"כ מה שאני אומר הני מילי מקמה אפילו כטרפה דאסא טרפה דלחיוי ברייתא לאו הכי אית להו אלא ש"מ דמקמה כשרה בכל מקום שתעמוד בין לימין בין לשמאל בין בעינוניתא הר' משה בר' מרדכי אסרה הואיל ולחיוי בריתא לאו הכי אית להו, ורבינו שמו' הצרפתי יסד נמצאת דעינוניתא לצד שמאל טרפה הואיל ואין דרכה בכך הרי יתירה וסופה לינקב והריאה נקובה ואם נמצאו שנים נמי טרפה, ומצאתי בפר"ח אם נמצאת העינוניתא בין בימין בין בשמאל כשרה והני מילי מקמה, וכן יסד רבי' שמואל הנגיד דכשרה ושלח הדברים לשפירא והשיבו לו רבינו שמריה והר' אברהם והר' יב"ק ואחיו הר' מאיר על עינוניתא דורדא ששאלתם יפה הוריתם שהיא מותרת כאשר אמרת ושלח הדברים להר' יצחק מבהם השיב לו אדוני שאל על עינוניתא דורדא שנמצאת לצד שמאל מה דינה אומר אני שאינה טרפה שאין להוסיף על הטרפות בזו וכדאמר תלמידיו והני מילי מקמה אבל מגבה אפילו כטרפא דאסא טרפה ואם איתא ליפלג במקמה בין בימין בין בצד שמאל וכ"ש מגבה דלאו אורחיה ועוד מעדותו של רש"י שהעיד תרתי עינוניתא דורדא יש שמכשיר והוא עצמו הטריף דתרתי ליכא לחוי ברייתא, מיהו חדא כשרה לדברי הכל אפילו לצד שמאל ואי כל כך הנך ברייתא דוקא לצד ימין כי שינתה סדרתה טרפה דלכולהו לית להו הכי ואפילו כי ליתא אלא חדא ובכי האי גוונא טרפה כולם אלא שמע מינה כל מקמה בין לצד ימין בין לצד שמאל בחדא כשרה ותו לא מידי.
